תיק לנערה - דגם מיכל

זוכרים את התיק הזה?

אז הנה ההוראות שלו:

חומרים:

2.5 חבילות (50 גרם כל אחת) חוט כותנה 100% מסוג super cotton (צמר טדי) או דומה.

מסרגה בעובי 3 מ"מ

שרשרת בסיס: 34 עיניים.

שורה 1: לסרוג עמוד בעין הרביעית מהמסרגה ולהמשיך עמוד בכל עין. יתקבלו 32 עמודים. להפוך.

שורה 2: 3 עיניים באוויר (מהוות עמוד ראשון), עמוד מעל כל עמוד בשורה הקודמת. בסיום השורה לסובב 90⁰ בכיוון השעון (לשמאליות) ולסרוג מניפה של 8 עמודים בתוך העמוד האחרון. לסובב שוב 90⁰ בכיוון השעון. ממשיכים עמוד מעל כל עמוד בשורה הקודמת. בסיום השורה לסובב 90⁰ בכיוון השעון ולסרוג מניפה של 8 עמודים בתוך העמוד האחרון. לסיים בעין שטוחה בראש העמוד הראשון של השורה.

שורה 30-4: 3 עיניים באוויר, עמוד מעל כל עמוד בשורה הקודמת (סך הכל 96 עמודים). לסיים בעין שטוחה בראש העמוד הראשון של השורה..

שורה 31: מניפות: *לדלג 2 עמודים בשורה הקודמת ובראש העמוד השלישי לסרוג 6 עמודים, לדלג 2 עמודים ובראש העמוד השלישי עין שטוחה* לחזור על הקטע שבין הכוכביות עוד 15 פעמים, כך שיתקבלו 16 מניפות. לסיים בעין שטוחה בעין השטוחה האחרונה של השורה הקודמת. לגזור את החוט להסתיר את קצהו.

תרשים:

רצועת נשיאה: להעלות 6 עמודים בראשי עמודים בגובה של שורה 3 מהסוף. לסרוג מספר שורות שמתחלק ל-3 (87 מתאים לאישה בגובה 1.70 מ') שורות כשבשורה האחרונה מתבצע חיבור הרצועה לצד הנגדי של התיק בראשי העמודים בגובה מקביל. בסוף כל שורה להעלות 2 עיניים באוויר (ולא 3 כמקובל לגבי תחילת שורה של עמוד אחד), שיהוו את העמוד הראשון בשורה הבאה. באופן זה הרצועה לא תימתח יתר על המידה. לסיום לאחוז את ראשי העמודים של השורה האחרונה במקום המקביל להתחלת הרצועה. לא לנתק את החוט. לסובב 90⁰.

גימור מניפות לרצועה: 6 עמודים בחלל שמתחת לעמוד בשורה השניה מכיוון זה, עין שטוחה בנקודה שבין שורה 3 ל-4, 6 עמודים בחלל שמתחת לעמוד בשורה 5 מכיוון זה, עין שטוחה בנקודה שבין שורה 6 ל-7. כלומר, בצדן של כל 3 שורות צומחת מניפה אחת. עם סיום הצד הראשון "זוחלים" באמצעות 5 עיניים שטוחות לצד השני של הרצועה וסורגים באותו אופן. לגזור את החוט להסתיר את קצהו.

לסרוג שרוך של עיני שרשרת, להשחיל בין העמודים בתיק בשורה שמעל חיבור הרצועה. הקצוות מלפנים כדי לאפשר קשירה.

לקשט את התיק בפרחים או בכל מוטיב אחר.

גשם וחלומות

בימים האחרונים יורד גשם. אני אוהבת את הגשם ואת החורף, הגשם מנקה הכל, את כל הסחי והלכלוך של העיר, של החיים המודרניים, מקרב אותנו אל הטבע. הגשם גורם לשכנים לסגור חלונות ולהישאר בבתים והשקט שורר בשכונה, כך שאפשר לדמות שאין אף אחד סביב, רק אני והטבע. גדלתי במושב, בחיק הטבע ואני מתגעגעת לחיים האלה. אני אוהבת שמסביבי צמחים ובעלי חיים, ואת השקט ששורר במקומות כאלה.
יש לי פנטזיה בה אני גרה לבד על הר בגליל, מוקפת באוויר צלול, שקט וירק, מגדלת בעצמי בחצר את המזון שאני צריכה. לפרנסתי אני עוסקת בתרגום ובסריגה, ואולי גם מכינה ומוכרת מאכלים כגון גבינות, לחם ופשטידות מאפה בית. כשאני חושבת על זה, אני רואה שבעצם התחביבים (סריגה ומלאכת יד, בישול) שלי והדברים שאני אוהבת (תרגום) מתאימים מאוד לחיים כאלה. אולי באחד הימים יהיה לי אומץ לממש את הפנטזיה הזו? החסרון היחיד שאני רואה כרגע הוא שאני אוהבת חברה לפעמים, אז צריך למצוא מישהו שירצה להיות איתי שם. יש בגליל כמה נקודות יישוב של אנשים שחייים בטבע, ומהטבע. כל אלה שאני פגשתי הם פריקים מוזרים שלבושים בבגדים בסגנון ימי התנ"ך. אני לא רואה עצמי אחת מהם. יש גם אחרים שגרים ביישובים מסודרים, אבל לשם לא יקבלו אותי. אני לא נשואה, ואישה בודדה זה דבר שמאיים על הסובבים ואין לי סיכוי להגיע לשם (וגם אין לי מושג לגבי העלות של רכישת בית ביישוב כזה).
כבר הבנתם, הגשם מעורר בי נוסטלגיה וגעגועים. איזה כיף שאנחנו בהתחלת החורף.

משחק ההחלפות של ראש השנה

לקראת ראש השנה אורגן ב"קומונת סריגה ועוד" משחק ההחלפות. כל מי שמעוניין להשתתף נרשם אצל המנהלת, המארגנת, ולפי הגרלה היא מודיעה אח"כ לכל אחד למי הוא שולח מתנה. כל אחד שולח מתנה ומקבל מתנה, שהיא הפתעה כי עד שהחבילה לא מגיעה לא יודעים ממי מקבלים את המתנה, וכמובן לא מה שיש בה. אני עיצבתי תפוח בדבש סרוג. את שיטת הסריגה ראיתי בבלוגים באינטרנט, אני כבר לא זוכרת באיזה מהם ולכן לא מצרפת קישור. העיקרון הוא יצירת רשת ועליה - בזווית של 90 מעלות - צומחים עמודים על צלעות הריבועים. עשיתי רשת בה כל ריבוע מורכב מעמוד ושתי עיני שרשרת. בשלב השני סרגתי על כל דופן עמוד שלושה עמודים.

גמל שלמה

יש לי חיבה מיוחדת לגמלי שלמה. יש לכך שתי סיבות: האחת היא שאלה יצורים מקסימים ויפים, והשניה היא מכיוון ששם אבי ז"ל היה שלמה. שוגי, אחד משני החתולים שלי צד כל חרק שנכנס הביתה, אבל אני לא נותנת לו לגעת בגמלי שלמה. אתמול נכנס הביתה גמל שלמה קטנצ'יק ותפסתי אותו מהר כדי ששוגי לא יגלה אותו. לפני שהעפתי אותו החוצה ביקשתי ממיכל שתצלם אותו למזכרת. היה קשה לצלם אותו מלפנים כי הוא יצור מאוד עירני וזריז וכל פעם שהמצלמה התקרבה אליו הוא הפנה אליה את אחוריו ומדי פעם גם קפץ למקום אחר.

סימניה

זו סימניה שעשיתי במקוק מחוט חדש שקניתי. החוט הוא מתוצרת Handy Hands Tatting. הזמנתי דרך האתר שלהם, מארה"ב. צבעי החוטים מאוד יפים אבל האיכות נמוכה בהרבה מהצפוי, איכות גבוהה משל חוטי DMC. בחוט יש בליטות לא ממורצרות והוא מתפתל מאוד בעת העבודה. חברתי הסבה את תשומת לבי להודעה באתרם לפיה מסתבר שהם קיבלו מהייצרן חוט לא נכון, באיכות נמוכה. באתר נכתב שהם יחליפו את כל החוטים הפגומים. אחרי התכתבות עמם הוחלט שאקבל זיכוי ואבצע הזמנה מחדש, וזאת כדי להימנע ממשלוח חבילה שערך תכולתה גבוה מ-50$ שאז אשלם מכס, והרי כבר שילמתי מכס על על החוטים הראשונים שהגיעו. את החוטים הפגומים הם אמרו לי להשאיר אצלי ולעשות בהם כרצוני. כעת יש לי הרבה חוטים, ואחרי שאזמין ואקבל את החוטים הנכונים יהיו לי המון חוטים. עכשיו צריך רק זמן, כדי לעשות כל מה שאני רוצה. גם בחוטים הפגומים אפשר לעשות דברים יפים וכמובן שאשתמש בהם.

בפעם הקודמת הראיתי תיק שסרגתי. בשבת נפגשתי עם חברות (אלה שקניתי להן את החוטים) והאחת התאהבה בתיק וקנתה אותו. איזה כיף. השאיפה שלי היא להתפרנס גם מסריגה, כלומר, מכירת מוצרים והוראת סריגה ואני רואה שזה מתקדם.
אגב, החלטתי לקרוא לדגם התיק "מיכל", על שם בתי לה סרגתי את התיק הראשון. את התיק שלה לא אציג כדי שהוא לא יועתק ויישאר דגם מיוחד עבורה.
עכשיו עליי לסרוג עוד תיק, כי ייעדתי אותו לבת של חברה. כבר קניתי חוט.

תיק לנערה

זה התיק האחרון שסרגתי, וסיימתי שלשום. את התיק עיצבתי במקור לבתי וזה התיק השלישי שעשית באותה דוגמה.

את החתימה על התמונה למדתי איך לקבוע בע זרתה של חברתי המוכשרת קרלה (Carla). כדאי לבקר בבלוג שלה.

This is the last tote I have finished. This design was originally created for my daughter and that's the third item at the same design.

I learned how to create the signature on the picture with the help of my dear friend Carla. It worth visiting her blog. The text is written in English especially for her.

צלה של הרוח / קרלוס רואיס סאפון (מספרדית: ליה נירגד)

אתמול סיימתי ספר שקראתי לאט מכיוון שלא היה לי זמן אבל לבסוף הגעתי לסופו המרתק. ספר מותח לכל אורכו, בעל עלילה נפתלת ששזורה ביד אמן עד למילה האחרונה. רומן היסטורי מדהים.

וכך כתוב על הכריכה האחורית:
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צלה של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצלונה, קרבה אליו דמות שמזכירה לו את אחד מגיבורי הרומן, דמות שמתברר כי היא השטן בכבודו ובעצמו; האיש הזה השמיד בשיטתיות את כל ספריו של קאראך ומבקש לשים את ידו גם על הספר האחרון שנותר, הספק שבידי דניאל. בכך נקרע צוהר אל אחד מסודותיה השמורים ביותר של ברצלונה, סוד שמעורבים בו רצח, קסם, טירוף ואהבה מקוללת.


אני ממליצה עליו בחום.

פתחתי בלוג

יש לי בלוג. בעצם פתחתי אותו כדי להתקין סימן מים על תמונות מלאכת היד שלי אבל בינתיים לא הצלחתי. בעניין זה בתי עוזרת לי ותמצא לי תוכנה שתתקין את הסימן. ברגע שהעניין יסודר אעלה תמונות לבלוג.

בינתיים אתן את זכות הבכורה לג'ני:

ג'ני בת 10.5 שנים, יפה וסנובית. לא מהחתולים שמתחנפים ומתלטפים כל זמן.

אם כבר יש לי בלוג כדאי גם שאמלא אותו בתוכן.

אני אוהבת מאוד עבודות יד. סריגה באחת וגם בשתיים וגם תחרת מקוק (tatting). בחודשים האחרונים אני עוסקת רק בקרושה. הערב סיימתי שאל שחור מתנה לחברה. רק אחרי שסיימתי הבנתי למה הוא התרחב יותר מדי, עשיתי טעות קטנה. אבל לא אפרום אותו. השאל מחוט ג'מבו שחור והיה קשר לסרוג בערבים בגלל הצבע. ובכלל, אם זה היה תלוי בי הייתי סורגת לה משהו יותר צבעוני ו/או חי. היא ביקשה שחור כדי שיתאים לכל דבר. אני מקווה למצוא זמן ולסרוג לה עוד שאל מחוט יותר דק ואלגנטי. מגיע לה. זו חברה טובה שעבורי היא כמו משפחה. הייתי אצלה בשתי ארוחות בראש השנה וכמובן שאכלתי פי שלוש ממה שהייתי צריכה, כי אי אפשר לעמוד בפני האוכל שלה. אני מגיעה אליהם הרבה בחגים, תמיד מזמינים אותי. בדרך כלל החברה מבקשת שאביא כמתנה עציצים, במילא הם לא זוכים לאורך חיים ותמיד יש מקום לעוד. הפעם הצעתי שאסרוג לה משהו והיא קיבלה את הצעתי בשמחה.

ועד הפעם הבאה שאפרסם רשומה, לילה טוב.